<h1>תשב"ץ סימן תנ"ד</h1>
<h2>דף יג:</h2>
הר"ם ז"ל אומר אדם הנושא אלמנה או גרושה אם עשה נשואין בערב שבת צריך להתייחד עמהם בעוד יום לפי שאין קניין לא לאלמנה ולא לגרושה כי אם יחוד ואין קניין בשבת. ומביא ראיה מירושלמי דאמר מתקנין לו אשה אחרת שמא תמות אשתו ויהיה בלא אשה והתורה אמרה וכפר בעדו ובעד ביתו ומקשה התם והא אין קנין בשבת ומשני אין שבות במקדש. גיטין וקדושין אינם אסורים אלא משום שבות הדא אמרה ארמלן מכנסן מבעוד יום ולמה אלמנה יותר מבתולה לפי שבתולה יש לה חופה וחופה קונה לכל דבר אבל אלמנה אין לה קניין כי אם יחוד ודווקא כשהיא טהורה מתייחד עמה וראיה מיבמות אבל אם הוא רוצה להמתין שלא יתייחד עמה עד מוצאי שבת יכול לכונסה אפי' בערב שבת בלא יחוד ואם היא טמאה אין לה להתייחד עמה עד שתטבול. (הג"ה) מיהו לא סבירא לן הכי דודאי הברכה והטלית היא החופה ואז הוא קניין וצ"ע במה שמקשה לפנים. עכ"ל.
